איך לשמור על הבריאות כשעובדים עם חומרים לבניית ציפורניים
כשנכנסים לעולם הציפורניים, קל להסתנוור מהנצנצים והצבעים, אבל יש צד אחד שפחות מדברים עליו באינסטגרם: הבריאות שלנו. בואו נהיה כנים, לעבוד יום שלם עם חומרים לבניית ציפורניים זה אומר לנשום אבק, להיחשף לריחות כימיים חזקים ולאמץ את העיניים והגב. הרבה בנות בתחום מתחילות לפתח אלרגיות או בעיות נשימה פשוט כי הן לא הבינו שסביבת העבודה שלהן היא שדה קרב קטן של חלקיקים זעירים. השאלה היא לא איך להימנע מהחומרים האלה לגמרי, (הרי זה המקצוע) אלא איך לנהל את הסיכונים האלה בצורה חכמה כדי שנוכל להמשיך לעשות את מה שאנחנו אוהבים לאורך שנים.
האויב הכי גדול שלנו הוא האבק הדק, זה שנוצר כשמתחילים לעבוד עם ציוד לציפורניים. כשמשייפים אקריל או ג'ל, נוצר אבק כל כך קטן שהוא פשוט מרחף באוויר החדר שעות אחרי שסיימנו את הלקוחה. אם אתם מריחים את החומר או רואים שכבה לבנה על השולחן בסוף היום, זה סימן שחלק מהאבק הזה כבר נמצא בתוך הריאות שלכם. זה לא משהו שמרגישים באותו רגע, אבל הצטברות של שנים יכולה להיות לא נעימה בכלל. הבנה של זרימת האוויר בחדר היא קריטית כאן.
האוויר שאנחנו נושמים: שואבים, מסכות ומה שביניהם
הדבר הראשון שצריך להבין הוא ששום מסכה בעולם לא תחליף שואב אבק איכותי. כשאנחנו משתמשים במכונת שיוף, האבק חייב להישאב מיד בנקודה שבה הוא נוצר. שואבים שולחניים הם נחמדים, אבל הטובים באמת הם אלה שמובנים בתוך השולחן או כאלה עם צינור גמיש שמתקרב ממש ליד של הלקוחה. המטרה היא "לתפוס" את החלקיקים לפני שהם מספיקים לעלות לכיוון הפנים שלנו. חומרים לבניית ציפורניים הם פולימרים, ובזמן השיוף הם הופכים למיקרו-פלסטיק. בלי מערכת שאיבה רצינית, אנחנו פשוט הופכים למסננת אנושית.
לגבי מסכות, יש נטייה לחשוב שמסכה כירורגית כחולה מספיקה. האמת היא שהיא בעיקר עוזרת לא להתיז רוק על הלקוחה, אבל היא לא באמת מסננת את האבק הדק של השיוף. אם כבר שמים מסכה, כדאי ללכת על כאלה עם תקן גבוה יותר, שבאמת חוסמות חלקיקים זעירים. ואם מדברים על ריחות, הריח של המונימר או של חלק מהג'לים הוא לא רק עניין של נוחות. אלו אדים כימיים שמתנדפים באוויר. הדרך הכי טובה להתמודד איתם היא תחלופת אוויר – חלון פתוח או מערכת אוורור שמוציאה אוויר החוצה ומכניסה אוויר טרי פנימה. זה משנה את כל ההרגשה בסוף יום עבודה ארוך, בלי כאבי הראש המוכרים.
גם העיניים שלנו בתמונה. כשעובדים עם ראשי שיוף לציפורניים במהירות גבוהה, תמיד יש סיכון ששבב קטן של חומר יעוף בדיוק לכיוון העין. זה נשמע נדיר, אבל זה קורה יותר מדי. משקפי מגן פשוטים ושקופים יכולים לחסוך הרבה עוגמת נפש. בנוסף, התאורה על השולחן חייבת להיות חזקה וממוקדת. כשאנחנו לא רואים טוב, אנחנו מתכופפים קדימה, מעגלים את הגב ומאמצים את הצוואר. יציבה נכונה מתחילה בזה שהציפורן מוארת מספיק כדי שלא נצטרך "להיכנס" לתוכה כדי לראות את הפרטים הקטנים.
היגיינה זה לא רק ניקיון, זה בטיחות ביולוגית
מעבר לאבק ולאדים, יש את העניין של הזיהומים. כשאנחנו משתמשים בכלים כמו ראשי שיוף לציפורניים, אנחנו באים במגע עם עור וציפורניים של הרבה אנשים שונים. כל פריחה קטנה, פטרייה או זיהום ויראלי יכולים לעבור מכלי אחד לאחר אם לא מקפידים על סטריליזציה ברמה של מרפאה. זה לא מספיק להתיז קצת אלכוהול על הראש שיוף ולהמשיך הלאה. אלכוהול לא הורג הכל, ובטח לא את הנבגים של הפטריות שיכולים להסתתר בתוך החריצים של הראשים.
התהליך חייב להיות מסודר: קודם כל ניקוי פיזי של השאריות (אפשר עם מברשת או במכשיר אולטרסוני שמרעיד את הלכלוך החוצה), אחר כך השריה בנוזל חיטוי חזק, ובסוף סטריליזציה בחום. מי שרוצה להיות הכי בטוחה, יכולה להשתמש בציוד חד פעמי איפה שרק אפשר. פצירות וראשים מסוימים מנייר שיוף אפשר פשוט לזרוק אחרי כל לקוחה. זה נותן שקט נפשי גם לך וגם למי שיושבת מולך, וזה מוכיח שאת מתייחסת לעבודה שלך ברצינות המקסימלית.
עוד נקודה קטנה על חומרים לבניית ציפורניים והמגע שלהם עם העור: אלרגיה לחומרי ציפורניים היא בדרך כלל "אלרגיה מצטברת". זה אומר שהיא לא מופיעה ביום הראשון, אלא אחרי חודשים או שנים של מגע קטן פה ומגע קטן שם. הכלל הכי חשוב הוא לשמור על החומר על הציפורן בלבד. אם נזל חומר על העור מנקים אותו מיד לפני שמכניסים למנורה. ברגע שהחומר מתקשה על העור, הוא מתחיל ליצור גירוי שיכול להפוך לאלרגיה כרונית שתמנע מכם לעבוד בתחום לנצח. עבודה נקייה היא לא רק עניין של אסתטיקה, היא הדרך היחידה לשמור על הידיים שלנו בריאות.
בסופו של דבר, עבודה עם חומרים לבניית ציפורניים היא מקצוע מדהים, אבל הוא דורש מאיתנו להיות אחראים. השקעה בציוד לציפורניים ששומר עלינו כמו שואב טוב, תאורה נכונה וסטריליזטור רציני, היא השקעה בעתיד המקצועי שלנו. כשסביבת העבודה בטוחה, נקייה ומאווררת, אפשר באמת ליהנות מהיצירה ומהאמנות בלי לשלם על זה בבריאות שלנו.
